יום רביעי, 2 בפברואר 2011

"העמדה" של סטיפן קינג יעובד לקולנוע- בובה, את יכולה לאמוד את הגבר שלך?


מתוך הלהיט הידוע
“Baby, can you dig your man?”
של לארי אנדרווד, בתרגום סופר מצחיק לעברית, כמובן



אוי, השמחה והששון. אוי, איזה פחד. אוי, אוי ואבוי להם אם הם יהרסו לי. 
אוי, את מי הם יביאו לשחק את רנדל פלאג?

זה, בערך, היה סדר התגובות שלי כשפתחתי היום את  מדור "תרבות" ב-  Ynet וקראתי את הדיווח על העיבוד הקולנועי החדש של הספר האלמותי, המופתי, הלא-מוערך-מספיק, הכה גאוני, של סטיבן קינג, "העמדה" (ובאנגלית- The stand).

זה הוא! הוא!!!
אתחיל מזה שאני אוהבת את קינג.
דמיינו מה רבה הייתה אכזבתי כשפתחתי את ויקיפדיה לפני כמה שנים ומצאתי תחת הערך שלו את התמונה הבאה והחיננית (מצד ימין).


אכן, חסוס כריסטוס. לא שציפיתי לאיזה כליל השלמות סטייל כריסטיאן בייל, אבל עדיין.

חוצמזה, שנים קראתי לו "סטיפן", אז מה עכשיו הסיפור?
אבל, בואו נירגע נא, הן אנחנו אנשים לא שטחיים ולא ריקניים ואיננו שופטים אנשים אחרים לפי מראה חיצוני. סתם היה יכול להיות מגניב אם הוא היה איזה סטאד עם בלורית מתנפנפת וריבועים בבטן. 

 
כאמור, חשיפת התמונה לא הפחיתה כהוא זה את אהבתי והערכתי הרבה אליו. אחרי הכל, זה האיש שגרם לי לפחד מליצנים, ועוד בתור אדם מבוגר, וגם מפתחי ביוב, אם כבר מדברים ("זה" היה זה). זה האיש שגרם לכך שבכל יום כיפור, כשאני שבה הביתה כשקר לי, ואני צמאה רצח, והרחובות חשוכים וריקים ואין אור באף בית, אני מדמיינת לי דמיונות זוועה על שפעת על שמחסלת את כל העולם.



"קפטיין מסעות" ומעט (ממש טיפונת) ספויילרים

כריכת הספר בעברית
"העמדה" (הוצאת "מודן") כספר הותיר בי רושם מאד חזק.
איך אפשר שלא? העלילה נפתחת (זהירות, ספויילרים. אמנם מעטים, אבל עדיין)  בצ'רלי קמפיון, חייל בצבא ארצות הברית שבורח בהיסטריה אחרי שהוא מגלה שבבסיס שלו, בו מתעסקים בהנדוס גנטי של חיידקים ומחלות, קרתה איזושהי תקלה, והמחט בחדר הבקרה עברה לאדום.
 
צ'רלי חוטף את אשתו סאלי ובתו בייבי לה וון (אח, רק סטיפן מסוגל להמציא שם כזה.
 Note to myself - לבדוק איך מופיע שם הפעוטה במקור) ונמלט כל עוד נפשו בו מן הבסיס הנגוע, בלי לדעת שהוא הולך להביא על כל העולם כליה איומה. אין כמו גבר היסטרי כדי להרוס את העולם.

באיטיות נהדרת ומלאת פרטים קטנים ולא חשובים, שבעצם חשובים אימים, מסתובב סטיפן אהובי בין עיירות אמריקניות קטנות מכל מיני סוגים, וגם ערים גדולות שונות ומשונות ומתאר בפרוטרוט איך מתפשטת לה המחלה, שפעת העל, או "קפטיין מסעות" (איזה שם גאוני למחלה. טוב, אני אפסיק) שהונדסה ונוצרה בבסיס הצבא האמריקני (ימבה של ביקורת פנים. סטיפן, איי לאב יו), והורגת פשוט את כולם. אבל כולם. 99.9% מהאוכלוסייה, כפי שמציין איש צבא אחד למפקדו ב"פרויקט כחול"- אותו פרויקט חיידקים מסווג. העלילה מתמקדת בכמה דמויות מרכזיות שיש להן חלק משמעותי בעלילה-

סטיוארט רדמן, בחור מבית טוב שגדל בעיירה טקסנית נידחת, באמצע שום מקום, עם אימא קשת יום וחולנית ואח קטן שניצל מחיי העיירה והצליח לצאת ממנה בזכות סטו. הוא עובד במפעל למחשבונים, והוא מותק אמיתי.

פראני גולדסמית' היא צעירונת מעיירה מתוקה וציורית על חוף הים בשם אוגונקיט. היא בת 20, והיא בהריון, וההוא שהכניס אותה להריון מביא לה את העצבים. לא משנה, הוא צ'יק צ'ק מת והיא נפטרת מנוכחותו המעיקה. לפראן יהיה תפקיד מעניין במיוחד אחרי התפשטות המגיפה- בלי להרחיב יותר מידי.

ניק אנדרוס הוא חירש אילם שבמיני סידרה שעשו בעקבות הספר (ושהייתה דיי טובה, יחסית) היה חתיך לאללה בגילומו של רוב לאו. הוא הופך, באופן אירוני, ממישהו שחי בשולי החברה (וכמה שסטיפן אוהב להתעסק עם אנשים בשולי החברה) למנהיג ניצולי השפעת ה"טובים."

לארי אנדרווד
 הוא מישהו שיש לו גם שם מגניב, גם הוא מוסיקאי מוכשר שעשה סמים בטירוף לפני המגיפה, גם ברור לכולנו שהוא חתיכת גבר משגע, גם יש בו משהו שזה כמו "לנשוך נייר כסף", כמו שאימא שלו מעידה עליו ואנחנו לא יודעים למה הכוונה אבל כן יודעים מה זה לנשוך נייר כסף (נו בחייכם, אני לא הייתי היחידה) וגם הוא יוצא הכי גבר בסוף (לדעתי הצנועה, ודעתי נחשבת, אחרי הכל, בעולם המופלא הזה של הבלוג, פלוס פוסט ראשון), ולא נספר למה, למען אלו שעדיין מחכה להם החוויה המופלאה של קריאת הספר בפעם הראשונה.


אמא אביגייל היא קשישה כושית שעברה את שנת ה- 100 שלה והיא משמשת נציגת האלוהים. במיני סדרה ליהקו את רובי די הנהדרת (ההיא מ- Do the right thing של ספייק לי, מ- 1989) לדמות הזו.

רנדל פלאג,
 או "האיש האפל" והאנטיתזה לאימא אביגייל. גם בספר אין הגדרה מדויקת של מה הוא בדיוק. נציג השטן? השטן עצמו? בכל מקרה, סקס איתו זה לא כייף (הקטע הבלתי נשכח שמתאר את המפגש הראשון בינו ובין נדין עדיין מצמרר בקריאה האלף).

יש עוד מגוון רחב של דמויות מעניינות והזויות ביותר, ממיטב מוחו הקודח של סטיפן-סטיבן, כמו טום קולן, הגבר החצי מפגר בעל היכולות הטלפתיות, מר פחזבל המטורף-אך מעורר החמלה, ג'ולי לורי שאין דרך נאותה לתאר אותה מלבד להגיד מילים לא יפות או נדין קרוס, כלתו המופרעת של רנדל פלאג, אבל באמת שקצרה היריעה. 





הגיגים על המיני סדרה

עטיפת ה- DVD של המיני סדרה
המיני סדרה הייתה חביבה. לא מתקרבת כלל למקור, כמובן, מה שמעורר שאלה פילוסופית עמוקה ורחבת היקף- האם ניתן בכלל להעביר כראוי את מדיום הספרות למדיום הקולנועי בצורה שתעשה חסד לספר המקורי? אבל לא משנה. יש לי עדיין את ארבעת החלקים, אבל לא מתעורר בי חשק לצפות בהם שוב. להיפך- מתעורר בי חשק לשבת ולקרוא את הספר, אבל יש לי עבודה סמינריונית להגיש Tough luck. אולי אחר כך

מילה טובה על המיני סדרה- הליהוק של ג'יימי שרידן לתפקיד האיש האפל הוא לא פחות מגאוני. הוא מפחיד על אמת, ובלי טיפה של ציניות. כמו כן, הלוקיישנים והתפאורות היו מניחי דעת (לנודניקים כמוני שמכירים את הספר בעל פה, כן?)

מילה פחות טובה על המיני סדרה- כל שאר הליהוקים ממש לא משהו, חוץ מכמה יוצאי דופן. והיא מציגה בערך 35% מהספר האמיתי. ואני יכולה להמשיך ולהתקטנן פה עוד שעות. נודניקית כבר אמרתי? 


פולנסקי לביים את סטיבן קינג? אם קיובריק יכול- גם פולנסקי יכול

אז עכשיו אני קצת חרדה. נרגשת, גם, אבל בעיקר חרדה.
המיני סדרה, איכותית ככל שתהייה, קלקלה לי המון דברים בספר האהוב עליי. קודם כל, הליהוק לדמותה של נדין היה פלופ רציני (לורה סאן ג'קומו? אתם על אמת?). שנית כל, ניק אנדרוס לא כזה חתיך בספר, ולמען האמת קינג מקדיש חלקים די נרחבים לתיאור פניו המעוותות ממכות ועינו האחת. שלישית כל, אני מצטערת. אבל מולי רינגולד כפראני גולדסמית'? מצטערת, אבל לא. פשוט לא. פראני אמורה להיות עדינה יותר, מתוקה יותר, ועם זאת גם לנהל את ענייניה ביד רמה (קו ה"אני רוצה" שסטו רדמן כל כך אוהב בספר).

איך אמורים להעביר יצירה רחבת יריעה כל כך, מפורטת כל כך ונהדרת כל כך לקולנוע?
אז אני מלאת חששות. אני מודה. בא לי לאללה שייקחו מישהו כמו כריס נולאן או דיוויד פינצ'ר או אפילו רומן פולנסקי (המורבידיות שלו תלך פה יופי טופי, והוא יעשה מטעמים מסצנת הסקס של נדין ורנדל פלאג), אבל מצד שני לא בא  לי בכלל לראות איזה במאי סוג ב' לוקח את יצירתו הנפלאה של קינג ולהפוך אותה לסחבה קולנועית מסואבת נוסח ספריו האחרים של קינג שעובדו לקולנוע ("בית כברות לחיות מחמד", "קוג'ו" ושות').

בא לי שיצא מזה משהו כמו "מיזרי", או "הניצוץ" המופתי של קיובריק.
איך אמא שלי אוהבת לומר? 'יופי שבא לך.'

אני אמשיך לשבת כאן ולפתח תסמונת פוסט חרדתית ספרותית קולנועית קטנונית ואקווה לטוב.
איך האמרה הבנאלית? יהיה טוב! וגם: יש למה לחכות. אמרתי, בנאלי.

רגע, ומה קורה פה בכלל? מזל טוב לי, מזל טוב לבלוג. הנה פוסט ראשון. הוא הרי היה חייב לעסוק במשהו שאנחנו ממש אוהבים. וזה בכלל בלוג שיועד להיות בלוג קולנוע. והוא יהיה. כן. באמת.

ותודה.
שקראתם, מה על מה.


לינקוקים


על פרוייקט העמדה מתוך ynet
"העמדה" בויקיפדיה (עברית)
על הדמות "רנדל פלאג", מתוך האתר הרשמי של קינג, ובאדיבות The naked trater

6 תגובות:

  1. קראתי המון ספרים בחיי אבל אין ספר ש"העמדה" הינו הכי טוב שמביניהם. דמותו של רנדל פלאג חוזרת בספרים נוספים (סדרת "המגדל האפל", "עיני הדרקון"), בספרו "סופת המאה" ישנו דימיון רב מאוד בין דמות השטן (או בשמו אנדריי לנאוג') ובין דמותו של פלאג, עד היום סיקרן אותי לדעת מדוע קינג לא ציין את שמו של פלאג באופ מפורש ובחר לשנות שם. כאחד שצפה במיני סדרה (יותר מפעם אחת יש לציין), יצאתי די מאוכזב (אין מה לעשות, לא ניתן להכניס את כל הפרטים המדהימים על יצירת מופת של יותר מ-1000 עמוד). אני מקווה שמפיקי הסרט ינסו איך שהוא להתגבר על בעיה זו.

    השבמחק
  2. שכחתי להוסיף את הלינק הבא:http://www.stephenking.com/forums/showthread.php/18206-15-reasons-why-Andre-Linoge-most-likely-was-Randal-Flagg

    גורם לך לחשוב עד כמה האיש (קינג) גאוני.

    אחלה פוסט דרך אגב, אין דרך יותר טובה מלהתחיל בלוג מאשר עם פוסט על סופר האימה הגדול מכולם !!

    השבמחק
  3. נכון :) רנדל פלאג הוא דמות שהיא לייט מוטיב שחוזרת בעוד יצירות של קינג. ב"העמדה", קינג מציין גם שישנה משמעות כלשהי לראשי התיבות ר' פ'- פלאג קורה לעצמו גם ריצ'רד פריי בכמה הזדמנויות.
    אין ספק שזה יהיה חתיכת אתגר להעביר את הספר, על כל פרטיו, לקולנוע, ומן הסתם יהיה בלתי אפשרי. יהיה מעניין, מה שכן, לראות את הניסיון לעשות זאת.

    אנסה לחפש קצת ברשת פרטים על רנדל פלאג ומשמעותו מבחינת קינג (ואני מניחה שיש משמעות לשם. מאד אופייני לסטיפן קינג).

    השבמחק
  4. תודה רבה, דרך אגב.
    התגובה השנייה הגיע משום מה לספאם, אבל מייד תיקנתי את העוול.

    השבמחק
  5. כקוראת ספרים הדוקה, במיוחד ספרי מתח, אני מתביישת להודות שלא יצא לי לקרוא את ספריו של סטיפן קינג הנודע. שמעתי רבות עליו ועל ספריו אך משום מה נמנעתי מלהתמודד עם האימה המצפה לי כשסופסופ ארים את אחד מספריו (כן כן..שכנעת אותי לקרוא את "העמדה" ) ולא ארצה להרדם לעולם. אז תודה על ששכנעת אותי להרדם עם אור קטן (עד שלשמחתי של אימי שסופסופ נגמלתי ממנו בגיל 8....)
    אגב,ממש נהנתי מהבלוג- נקודה מרעננת, קלילה ומשעשעת באמצע יום אפור ומשעמם !

    השבמחק
  6. איזו מקסימה את :) אני בטוחה שתאהבי את הספר מאד- והוא לא ספר אימה במובן הרגיל של המילה. אני מאמינה שזהו ספר מאד חשוב לקריאה, והוא כתוב נהדר ובצורה זורמת (לא להיבהל מ-1000 ומשהו עמודים!)

    ותמסרי לאמא, שזה בסדר גמור לישון עם אור!
    מואה הא הא הא הא :)

    תודה על המילים היפות.

    השבמחק