יום שלישי, 20 באוקטובר 2020

״12 קופים״ - אידיאלים, בעלי חיים ושיגעון

סרטי מגיפות היו תמיד ז׳אנר חביב, כזה שכיף לראות ואחר כך להיאנח לרווחה ולחשוב שאם זה היה בסרט,
זה כנראה לא יקרה במציאות ואיזה מזל אני יכול לחזור לחיי הקורונה הרגילים שלי עכשיו הכוללים אכילה רגשית, שנ״צ ולעבוד מהבית בתחתונים. מנגנון ההכחשה האנושי עובד נפלא כשזה קורה אצל אחרים.

 

העניין הוא, שסרטים, כמו כל יצירת אמנות אחרת, שואבים את הכוח שלהם מהמציאות. העטלף של הקורונה יכול לספר לכם את זה. אם מישהו היה אומר לנו לפני שנה, שבזמן הזה, כולנו נסתובב עם מסיכות ונהיה בסגר בבית כשכל מה שאהבנו אי פעם (קפה, אלכוהול, בתי קולנוע, חוף הים) יהיה סגור, אין מצב שהיינו מאמינים וגם אם כן, מי היה חוזה את טראמפ הנגוע בקורונה, את ערימות המתים באיטליה ואת המרפסות בליל הסדר. ואת הייאוש, את הייאוש. את זה שאומרים לך לשבת בבית עד הודעה חדשה. את היום ההוא שהיו בו כמעט 12,000 נדבקים. וכו׳ וכו׳.

 

בדיוק כמו בסרטים.

 

12 קופים הוא לא סתם סרט מגיפה. הוא יותר סרט מד״ב על מסע בזמן שמשלב בתוכו גם קצת מז׳אנר המגיפה עם תמהיל סרט פוסט-אפוקליפסה פלוס מותחן פסיכולוגי על תסביך קסנדרה ועל המטפל שמאמין להזיות המטופל שלו. השיוך הז'אנרי שלו חשוב בצפייה, חשוב למחוות, לאופן שבו הסרט מתייחס למגבלות הז'אנר, ואז שובר אותם או מאיר באמצעותם דברים שהוא רוצה להדגיש. הוא מערבב כמה תפיסות עולם, כאלו שבשוליים וכאלו שפחות, טוען המון טענות ומתחבר ביחד לבלגן יפהפה כמו טיח מתקלף שאי אפשר שלא להתפעל ממנו. יש איזה וייב עכשיו להיזכר ב- 12 קופים בהקשר תקופת הקורונה הנוכחית, ולחלץ ממנו משמעויות רלוונטיות. אבל וואלה.
לי התחשק לכתוב עליו כי הוא סרט ממש ממש טוב.


פרטים טכנים


12 קופים, באנגלית 12Monkeys

במאי: טרי גיליאם

תסריט (זה חשוב): דיוויד וג׳נט פיפלס (דיוויד פיפלס הוא התסריטאי של בלייד ראנר)

קאסט: ברוס וויליס (ג׳יימס קול), מדלין סטו (קת׳רין ריילי), בראד פיט (ג׳פרי גוינס), כריסטופר פאלמר (לילנד גוינס), דיוויד מורס (ד״ר פיטרס הג׳ינג׳י), כריסטופר מלוני (השוטר הלפרין), ג׳ון סדה (חוזה).

שנה: 1995

פרסים: בראד פיט היה מועמד לאוסקר לשחקן המשנה ולא זכה, אבל כן זכה בגלובוס הזהב.

מה קורה בגדול

ג׳יימס קול הוא אסיר בבית כלא עתידני, בעולם בו כל האנושות עברה לחיות מתחת לאדמה בגלל נגיף קטלני (וו הו! רפרנסים למציאות העכשווית, איזה פאן) שהרג חמישה מיליארד איש. בעולם מבאס זה, מנסים אנשי מדע לחקור את אופן הפצת הנגיף ואת הנגיף לפני שעבר מוטציה והרג מלא אנשים. אמנם בני האדם חיים מתחת לאדמה אבל הם כן גילו איך לנסוע בזמן אל העבר ומנצלים את הכלי הזה כדי לחקור את המגיפה ההמונית. קול נשלח לעבר, לשנת 1996, מעט לפני הפצת הנגיף, עם מידע חלקי מאד, כדי לנסות להביא עוד כמה חתיכות של הפאזל. 

בפעם הראשונה שנשלח קול לעבר הוא נשלח בטעות לשנת 1990 - המסע בזמן אינו מדויק כפי שהיינו רוצים לחשוב - שם הוא מאושפז בבית חולים לחולי נפש בבולטימור - אחד המקומות הכי מקריפים ומלחיצים שנראו על מסך הקולנוע מעולם (מי שממש רוצה אשכרה יכול לסייר בלוקיישן בו צולם הסרט. בית המשוגעים הוא בית כלא מהמאה ה-19 שנמצא בפילדלפיה) ופוגש חולה אחר המאושפז שם, ג׳פרי גוינס, שמסייע לקול לברוח. ואם תמיד חשקה נפשכם לראות את ברוס וויליס בשקפקפים (ובנינו - מי לא רוצה לראות את ברוס וויליס בשקפקפים) אתם נמצאים בסרט הנכון.


השקפקפים! ונעלי הארנב הבלתי נשכחות. תמונה מכאן


הפגישה בין קול וגוינס משמעותית.

 ג׳פרי הוא דמות מפתח בכל תעלומת המגיפה - המדענים מן העתיד סבורים שצבא 12 הקופים הוא זה שהפיץ את המגיפה בעולם, וג׳פרי נחשף בהמשך כמקים 12 הקופים.
כמו כן, לכל אורך הסרט אנחנו מוצאים את עצמנו חושדים בג'פרי, ולחשוד בג'פרי זה נורא נחמד כי אז אנחנו חושבים שאנחנו יודעים הכל. הנה כך:

באחת משיחותיהם אומר קול לג׳פרי, אחרי שהם רואים בטלוויזיה של בית החולים צילומים של ניסויים בבעלי חיים, שאולי מגיע לאנושות להימחות מעל פני האדמה. חשוד!

לכל אורך הסרט, המתח בין זכויות בעלי חיים - או לפחות, האג׳נדה של זכויות בעלי החיים - ובין המגיפה והפצתה, יחזור בוריאציות שונות עד להתרת התעלומה שמובילה את העלילה - מי באמת הפיץ את הנגיף. עם זאת – וארחיב על זה בהמשך – נושא זכויות בעלי החיים הוא רק כסות למשהו אחר, עמוק יותר, ובכל אופן הוא לא מטופל כאן בעומק ובהרחבה הראויה.

 

בכל אופן, קול כמעט ומצליח לברוח בעזרת ג׳פרי, נתפס, נקשר ונכלא בתא אבל נעלם בשם באורח פלא עם עזרה קטנה של מדעני העתיד. 

 

קול מבקש שישלחו אותו שוב, מקווה לזכות בחנינה. הוא אכן נשלח, ושוב בטעות - מגיע לזירת קרב ממלחמת העולם הראשונה, שם הוא מזהה אסיר אחר שנשלח גם הוא בטעות לזמן הזה. הוא מספיק לחטוף כדור ברגל ואז נשלח ל- 1996, הפעם לזמן הנכון. קול חוטף את ד״ר קת׳רין ריילי, פסיכיאטרית שהוא פגש עוד ב- 1990 לפני האשפוז, וביחד עם יוצאים למסע מבולטימור לפילדלפיה כדי למצוא מידע על צבא 12 הקופים, הוא הצבא המחתרתי שמדעני העתיד מאמינים שהפיץ את המגיפה.

במהלך הזמן שהם מבלים יחד - כשבסופו נמצא ג׳פרי גוינס, מערכת היחסים ביניהם מקבלת נפח ומורכבות וריילי חשה אמפתיה ורגש אל ג׳יימס, בוטחת בו ואפילו לא נמלטת למרות שיש לה מספר הזדמנויות לעשות זאת. בנתיים, ג׳יימס מגיע אל ביתו של ג׳פרי. מסתבר שאביו של ג׳פרי הוא וירולוג מפורסם זוכה פרס נובל (חשוד מאד!) - והנה כאן הקשר, לכאורה, בין ג׳פרי לבין הפצת הוירוס הקטלני. 

 

גוינס וקול משוחחים, ובמהלך שיחתם מקבל ג׳יימס את הרושם שהרעיון להפצת הוירוס והשמדת המין האנושי צץ לג׳פרי בעקבות שיחות שניהלו בבית החולים לחולי נפש, שש שנים קודם לכן (לפחות מבחינת ג׳פרי). בעודו הלום צער על חלקו בהשמדת האנושות וכפסע מלהיתפס שוב, קול נעלם בחזרה אל העתיד, משאיר את ריילי פעורת פה והיא מתחילה לחקור בעצמה. היא מוצאת את קול בתמונה ישנה ממלחמת העולם הראשונה - מזכרת מהפעם ההיא שנשלח בטעות לזמן הלא נכון - מבינה מדוע הוא היה מוכר לה כל הזמן הזה ומאמינה לסיפורו. בנתיים, קול המעורער מתקבל בעתיד בתרועות ניצחון. הוא מקבל את החנינה שרצה אבל עכשיו רוצה להאמין לריילי שאומרת לו שהסיפור שלו לא אמיתי והוא הוזה. הוא מתחנן בפני המדענים שישלחו אותו בשלישית ל-1996, כדי שיוכל להשלים את המשימה ולדלות עוד מידע. אחרי שהוא חוזר שוב לעבר הוא פוגש את ריילי ברחוב בעודה מרססת גרפיטי העוסק במגיפה העתידה לבוא, ואומר לה שהוא מבין שהוא חולה ומבקש שתעזור לו. ריילי, שכבר מאמינה לסיפור שלו, מאמצת אותו אליה ויחד הם מגיעים אל סצנת הסיום, תוך כדי הימלטויות מהמשטרה שמחפשת את ג׳יימס.

 

יש פלשבק של ג׳יימס שמלווה אותו לאורך כל הסרט, עם שינויים מינורים בפרטים. הפלשבק עוסק בג׳יימס הילד שנמצא בשדה תעופה עם הוריו ורואה גבר שנורה בגבו ואישה זהובת שיער רצה אליו. בסצנת הסיום מתברר שהפלשבק של ג׳יימס הוא מותו שלו, בו הוא חוזה בתור ילד. האישה היא ריילי - בשינוי שיער שהיא מבצעת להסוואה, הגבר הנורה - זה הוא עצמו. כל הסצנה מתרחשת בשעה שג׳יימס רודף אחרי הפושע האמיתי - מפיץ המגיפה - עוזרו של לילנד גוינס (אביו של ג׳פרי), אחד ד״ר פיטרס - עובד מעבדה מג׳ונג׳ן.

וזוהי, גבירותי ורבותי, אחת הסצנות היפות בסרט ובכלל, וגם אחת מהתרות העלילה היפות
EVER.



ג׳פרי גוינס וג׳יימס קול בבית החולים לחולי נפש (מביטים בטלוויזיה). תמונה מכאן


אידיאלים ושבירתם

כנהוג בסרטי מתח פשוטים, אנחנו מתוודעים לרוצח די מהר.

 

מפיץ המגיפה יושב בכנס של ד״ר ריילי ומקשיב להרצאה שלה על נביאי שקר מן העבר שחוזים מגיפה שתשמיד את האנושות (כשברור לכל בר דעת - דהיינו, הצופה הממוצע - שהנביאים שריילי מזכירה בהרצאה הם נוסעים בזמן כמו קול, שכנראה נשלחו בטעות לזמן הלא נכון, ועל כן הם נתפסים כמשוגעים).

שכפיטרס (להלן: המפיץ) מגיע כדי לקבל חתימה על ספרה של ריילי אפשר להתוודע להשקפת עולמו ולהבין את המניע שעמד מאחורי הפצת הנגיף (אגב, יש שם מיש מש גדול בין ״נגיף - וירוס״ ו״חיידקים״ וכבוגרי עידן הקורונה נתייחס מעתה ל״נגיף״, למרות שההפניות בסרט עוסקות גם בחיידקים וגם בוירוסים). 

 

ד״ר פיטרס וג׳פרי גוינס הן שתי דמויות המשמשות להעברת מסרים, אג׳נדות והשקפות עולם. פיטרס, בסצנה שאורכה רק כמה שניות, מדבר עם ריילי בחטף על צרכנות יתר, על כך שהמין האנושי מפריז בניצול הארץ, על זיהום האדמה, המים והאוויר וההשפעות האקולוגיות של זה, ואומר לריילי משהו חשוב: מי שצעק שהשמים נופלים מייצג חזון שפוי. המוטו של ההומו סאפיינס, בואו נצא לקניות, הוא הזעקה של המטורף האמיתי. זה בדיוק מה שג׳פרי גוינס אומר לקול בבית המשוגעים. אנחנו מטורפים בדיוק כמו כל אלה שבחוץ, פשוט אותנו נועלים. גם ג׳פרי, שמדבר עם קול על צרכנות יתר, על קניות ומותגים במעין גרסה מוטרפת ופחות סקסית של טיילר דרדן שיבוא ב- 1999 ב״מועדון קרב״, מחזיק במניע מושלם לביצוע הפשע. אבל ג׳פרי, בניגוד לפיטרס, הוא בלתי שפוי וחסר את היכולת הארגונית, קרת הרוח, להוציא את התכנית לפועל. ובכל מקרה, בשני המקרים אין כאן ראיית עומק אמיתית למניע להפצת המגיפה או לאג'נדה העומדת מאחוריה, מה שגורם לבחורה לתהות.

 

אולי הנושא האמיתי כאן הוא לא תעלומת המגיפה.



יתרה מכך - פיטרס, בניגוד לג׳פרי, הוא אידיאליסט אמיתי. האמונה באמת ובתמים שהמין האנושי הורס ומחרב את כדור הארץ, היא המניע האמיתי שמוביל אותו לחולל את המגיפה. כמובן שגם סוציופתיות וקור רוח השמור לרוצחי המונים קולנועיים (הם הרי חייבים להיות קרי רוח בזמן שהם רוצחים).

 

ג׳פרי לעומת זאת מערבב כל מיני השקפות ביחד ומשלב את האינטרסים האישיים שלו באג׳נדות - הוא עובר מלהיות בן עשירים שמאושפז בבית חולים ציבורי לחולי נפש ללוחם מחתרת שמרכז סביבו פעילים סביבתיים לבן עשירים שחוזר לחיק אביו העשיר והנוטה לשליטה, שמסדר לו ג׳וב הפוך ממה שנלחם למענו - הוא ינהל את המעבדות של אביו בהן מתבצעים הניסויים בבעלי חיים. 

 

צבא 12 הקופים הוא למעשה מיני ארגון גרילה שהקים ג׳פרי גוינס. בראיית עולמו של ג׳פרי, היה צורך לחנך את הציבור בנוגע ליחסם לבעלי חיים. שותפיו לשעבר של ג׳פרי מספרים שהוא רוצה ללכוד ״עורכי דין ובנקאים״ - אויבי האנושות מסתבר, ועוד ערבוב מעורר תמיהה בין תיאוריות אנטי-קפיטליסטיות ליחס לבעלי חיים.

 

ג׳פרי הוא גם בנו של וירולוג מפורסם זוכה פרס נובל, והוא יוצא נגד עבודתו של אביו ונגד הניסויים בבעלי חיים. לכאורה - המועמד המושלם כדי להפיץ את הנגיף: מטורף, עם רקע וגישה לוירוסים מסוכנים, נטיות לאלימות ואג׳נדה חברתית חריפה. 

 

גרפיטי הוא אחד מאמצעי עיצוב התפאורה שמקשר את ההתרחשויות
לדמויות שוליים, אנשי רחוב. מקור התמונה כאן


כשקול בא לבקרו באמצע ארוחת הערב המפוארת באחוזה של אביו אומר לו ג׳פרי, ״יש פה הרבה פרות מתות, חזירים מתים״ ובכך חושף שמתחת לחליפה המהודרת שלו עדיין מסתתר פעיל זכויות בעלי חיים שאכפת לו.

הניגודים בדמותו הופכים אותו לדמות מרתקת במיוחד - לצד שפת הגוף של נואם המונים (הדיבור הוא שבראד פיט עושה מחוות מסויימות לדמות של ג׳ק ניקולסון ב״קן הקוקיה״, אבל אני חושבת שג׳פרי הוא משוגע הרבה יותר אותנטי), זורק ססמאות והכרזות, ועדיין - מחובר לקרקע המציאות הרבה יותר ממה שנראה. הוא מצליח לתת לקול מפתח ליציאה מאולם בית החולים וגם להקים מהומה ולכוון אותו ליציאה (אם כי הוא לא משכיל לראות שקול גמור מידי מתרופות וסמים כדי לבצע את הבריחה באופן מוצלח), אבל מבין שכדאי לו הרבה יותר ללכת עם אביו ולחיות חיי נוחות מאשר ללכת עם חבריו האידיאליסטים.

 

זו סצנת הבריחה הגדולה. צריך לשים לב למה שג׳פרי אומר בזמן המהומה - יש לזה משמעות:



אז מה הקטע עם בעלי החיים, תהיתם? שאלה טובה. אינטיליגנטית

 

נושא זכויות בעלי החיים הוא עניין מרכזי בסרט, אם כי הוא לא מטופל במורכבות הראויה, כאמור ולכן קשה לומר שהמסר המרכזי של הסרט הוא כזה השולל ניסויים בבעלי חיים. באופן כללי, כל הטיעונים והאידיאלים לא יורדים אל עומק העניין והתחושה החמקמקה היא שהנושא האמיתי הוא הגבול הדק, הפריך מאד בסרט, בין מצב שפיות לשיגעון. זו הסיבה שרוב הסצנות החזקות כאן מתרחשות בבית החולים לחולי נפש. הכל כאן מושלם מבחינה קולנועית - הלוקיישן, זויות הצילום הקלסטרופוביות, התלבושות (ג׳פרי!).

אמרנו בהתחלה שהשיוך הז׳אנרי של ״12 קופים״ נע בין סרט מסע בזמן לסרט פוסט אפוקליפטי אבל 12 קופים הוא בעיקר מותחן פסיכולוגי רב עוצמה. נושא זכויות בעלי החיים הוא אמצעי שתפקידו להאיר את הדמויות - 

את קול - באמצעות הקבלה בינו לבין בעלי החיים העוברים את הניסויים. כל היחס אל קול מצד המדענים ובאופן כללי בעולם שמתחת לאדמה הוא כאל כלי שרת שיש להשתמש בו. קול נשלח למעלה, אל העולם המת, כדי לאסוף דוגמיות מדעיות (עכביש) ובדרך לספק טעימה אקספוזיציונית לגבי איך נראה העולם הנטוש שאחרי המגיפה ובהמשך הוא נשטף, נכבל ונצפה בכל מיני אמצעים טכנולוגיים שטרי גיליאם אוהב להוסיף לסרטיו (אגב, הדמיון בין סצנת השטיפה בעולם העתיד וסצנת השטיפה ב-1990 בכניסה לבית החולים מדגים כמה אין חדש תחת השמש.
humans will be humans גם בעתיד וגם בעבר). גם הוא קצת בעל חיים שמבצעים בו ניסויים - שותלים בו מתקן מעקב (כנראה), שולחים אותו קדימה ואחורה בזמן.

 

ג׳פרי, על כל מורכבויותיו, הוא בעל רגישות גבוהה לבעלי חיים וחש קרבה נושאית על בסיס חמלה לקופים וכשהוא וחבריו נמצאים עם אביו ברכב הוא קורא כקוף. בבית החולים הוא אומר לקול ״mon-key״, ומגיש לו את המפתח. אין ספק שבמישור מאד בסיסי, לג׳פרי אכפת באמת מנושא הניסויים בבעלי החיים. השיחה בינו לבין קול בבית החולים משקפת זאת יותר מכל - כשקול שואל אותו אם עשו לו דברים נוראיים אומר ג׳פרי, ״לא יותר נורא ממה שעושים שם לארנב״, כשבטלוויזיה סרטים המציגים ניסויים בבעלי חיים. בעיקר משקף ג׳פרי את הניסיון האנושי למשול – בבעלי חיים, בבני אדם - ומה זה מגדל מתחת לפני השטח. אביו של ג׳פרי מנסה למשול בו ונכשל חרוצות, וכך גם צוות בית החולים, שלוכד את ג׳פרי בלי להקשיב באמת למה שיש לו להגיד. 

 

החיבור בין השיגעון לבין החייתי - חיבור המציג את השיגעון והלוקים בו כחסרי ישע הזוכים ליחס בלתי הוגן של הסובבים אותם ולזלזול והתעלמות - הוא שמביא את הכלייה למין האנושי.

 

כאן, כן יש מסר ברור המפעפע אל פני השטח. נראה שגם בעתיד, האנושות לא למדה דבר בנוגע לחמלה, ליד עדינה, להקשבה. אף אחד לא מקשיב לג׳פרי ואף אחד לא מקשיב גם לקול. כשקול אומר לג׳פרי בזמן ה״סיור״ בבית החולים שהוא צריך לעשות שיחת טלפון, ג׳פרי, המשוגע, הוא זה שדווקא כן מקשיב לקול, ומסביר לו לגבי האסון הכרוך בתקשורת עם העולם החיצוני: ״אם המטורפים יטלפנו, השיגעון יתפשט דרך הכבלים, יפעפע אל אוזני השפויים המסכנים, יזהם אותם. משוגעים בכל מקום, מגיפת טירוף!״ ג׳פרי חש קרבה אל קול - המבוססת על אחווה שבין מסכנים.

 

השוואת הטירוף למגיפה פשוט יפה ברמה התמטית. אם יקשיבו למשוגעים, משהו איום ונורא יקרה, ואת זה אי אפשר להרשות. על כן נועלים אותם וזורקים את המפתח (אותו מוצא ג׳פרי). 

 

בכל הנוגע לריילי, הרי שהיא היוצאת מן הכלל שאינה מעידה על הכלל. היא היחידה שמסבירה פנים לג׳יימס קול, כשלכל האחרים ברור שהוא מטורף פרנואיד, והיא היחידה שמאמינה לו בסופו של דבר. הספקנות של הסביבה מונעת את שינוי העתיד.




בטקסט מוקדם בהרבה ל- 12 קופים, של אחד בשם ש״י עגנון, גם יש דמות שמשתגעת ומגעגעת כברווז - הירשל ב״סיפור פשוט״. גם שם אף אחד לא הקשיב לו כשאמר גע גע והתכוון לזה שהוא מתגעגע. וגם שם, החיבור בין בעלי חיים שמתמזגים באנושיות ומייצגים רגשות גולמיים, נטולי שכבות הסתרה, מייצג את אטימות הסביבה האנושית לכל מי שלא מתנהג כמו שצריך להתנהג.


סטינג


נמצא ילד עטלף במערה!
לא סולן פוליס לשעבר אלא setting - תפאורה.
לתפאורה בסרט יש משמעות עצומה ברמת העלילה.

בסרטים של טרי גיליאם זה לא חריג, וביחס ל-12 קופים התפאורה מספרת סיפור משל עצמה. למשל, אחרי ההרצאה של ריילי, שמתקיימת באולם הרצאות בבולטימור, המצלמה עוברת בתנועה חלקה ורכה על פסל שיש של גבר ואישה עירומים ומתנשקים כשלידם כוס יין ריקה עם בדל סיגריה נעוץ בה. המצלמה גולשת מהפסלים אל הקהל - אקדמאים מדושני עונג שבאו לשמוע את ריילי, כשריילי עצמה אוזניה ערלות לאמת, שנחשפת בפניה במלואה עם המדען הג׳ינג׳י שיפיץ בסופו של דבר את המגיפה. 

אחרי המפגש בין ריילי והג׳ינג׳י יש קאט אל שוט המצולם בחוץ. המצלמה גולשת שוב - הפעם מפניו של פסל סוס זועק באימה העומד בכניסה לאולם. מפניו המבועתות של הסוס זזה המצלמה ב one shot קצר יחסית אל ריילי העוזבת את האולם, כשמאחוריה מכבים את האורות ואל מכוניתה החונה בדד בשלג. ולאחר מכן המפגש השני עם קול וכל המשתמע ממנו.

זעקת הסוס מסמלת את הקשר החייתי שרקום לאורך כל עלילת הסרט וצובר משמעות בהמשך כשהוא משמש נתיב שגוי במעקב אחרי תחילת המגפה. אבל, ראו קודם לכן - החייתי הוא השיגעון, ואם מישהו היה טורח להקשיב למשוגעים (ג׳פרי, קול) היה מבין שלא הם אלו שיפיצו את הנגיף. 

גם הפריטים המרכיבים את התפאורה עצמה הזויים, חידתיים - השומר בבית החולים לחולי נפש מחזיק עיתון שכתוב עליו ״התגלה ילד עטלף״ עם תמונה מטורפת של ילד עם ניבים בשחור לבן (מדובר בעיתון אמיתי שיצא בארה״ב מטעם ארגון נוצרי, והיה מדווח בקביעות על חייזרים ותופעות על טבעיות וכן על ישו וההתגלויות שלו בעולם. העיתון חולק חינם בסופרמרקטים ומקומות נוספים. תמונה של העיתון מהסרט בצד שמאל. מקור התמונה כאן, קרדיט ל- Weekly world newsחדי העין יבחינו בווינק ווינק לעטלף וקורונה וכו׳ אבל לא לשם כך נתכנסנו!); הקיר שבו קול מאתר גרפיטי של צבא 12 הקופים מעוטר במודעות חסרות פשר שכתוב עליהן celluler muse (וגם על זה אפשר לקרוא כאן, באתר של ההרכב המוסיקלי muse).


Cellular Muse עם קול המצולם מגבו והגרפיטי של 12 קופים על הקיר.
מקור התמונה כאן

פסל המלאך שמעלים בבית הכלבו מאחורי המוכרת בעוד ריילי מדברת איתה הוא דוגמא קלאסית לשילוב תפאורה באופן כה משמעותי שאין אפשרות להתעלם ממנה.

מה ראיתי עכשיו? האם באמת מעלים פסל מלאך קשור בחבלים למעלה? כשהדמויות ב  off focus? לאיזו מטרה? כביכול זה חלק מפעילות הרקע של בית הכלבו, אבל, שוב: וואט דה פאק? חדי העין יבחינו שהמלאך שקול מביט בו הוא אותו פסל מלאך שנמצא בבית הכלבו ההרוס, בעולם המת שבפתיחת הסרט, בו מבקר קול כשהוא אוסף דגימות למען המדענים. 


פסל המלאך בכלבו ההרוס שקול מבקר בו בתחילת הסרט. הפסל מודגש בעזרת תנועת המצלמה
וכמובן התאורה, הכל בצמוד ל- point of view של קול. מקור התמונה: טאמבלר

הסרטים המצוירים גם הם חלק מהתפאורה. כשאני חושבת על סרטים מצוירים המשולבים בסרט אני תמיד נזכרת ב״ספרות זולה״ של טרנטינו ובבוטש ופביאן בחדר בבית המלון אבל זה לא קשור לעניינו חוץ מזה שברוס ויליס הנסיך מופיע בשתי הסצנות. 

יש שני מקומות מרכזיים בהם מופיעים סרטים מצוירים שהם חלק ברור מהלך הרוח של הדמויות: בבית החולים ובחדר המלון שריילי וקול מגיעים אליו. בבית החולים רואים דמויות בשחור לבן שדופקות לעצמן את הראש בקיר - ביטוי ברור לתחושות המשוגעים הכלואים באולם המבאס הזה.


תפיסת המסע בזמן


תפיסת המסע בזמן שונה כאן באופן מהותי מסרטים פופולאריים אחרים בז׳אנר.

ב- ״12 קופים״ לא מנסים לשנות את העבר, אלא רק ללמוד אותו. הנחת העבודה של קול - היא הנחת העבודה של המדענים - שאת העבר לא ניתן לשנות. מה שקרה כבר קרה, ניתן רק ללמוד ממה שקרה כדי לשפר את העתיד. יש משהו בריא, עמוק, בתפיסה הזו, שלא משחקת במסע בזמן כאיזו מין אופציה לשדרג את העתיד של עצמך (כמו שניסה למשל ביף הזקן לעשות ב״בחזרה לעתיד 2״), אלא הזדמנות, מתנה, אפשרות ללמידה אמיתית מטעויות העבר. משימתו של קול היא רק לאתר את צבא 12 הקופים. השלב הבא בתכנית של המדענים מהעתיד הוא לשלוח מדען שיחקור את הנגיף בצורתו הטהורה ויסייע לאנושות לשוב אל פני האדמה אחרי שתבין טוב יותר עם מה היא מתמודדת. 

 

הסרט מתעתע בתפיסה הזו אחרי המפגש של ג׳יימס וג׳פרי גוינס בבית אביו של ג׳פרי. שם, פוגש קול גרסה ״מחונכת״ יותר של ג׳פרי, בן העשירים שנטש את חבריו הכאילו-מהפכנים כדי ליהנות ממנעמי העושר והפרסום של אביו. ג׳פרי לבוש בחליפת ערב ויושב בארוחה חגיגית שאביו מארח כשאנשי הביטחון קוראים לו ואומרים שמישהו רוצה לפגוש אותו. בשיחה ביניהם אומר ג׳פרי לקול, תוך כדי שהוא מעוות את השיחה ביניהם בבית המשוגעים, שקול הוא זה שנטע בג׳פרי את הרעיון לגנוב נגיף מאביו ולהפיץ אותו בעולם כדי למחות את המין האנושי מעל פני האדמה. קול עוזב אחרי התקף שיגעון של ג׳פרי, שנשאר בדיוק אותו הדבר, וחוזר אל היער, נרעש, כדי להוציא את ריילי מתא המטען של הרכב ולספר לה, מוכה צער, שהכל באשמתו. לכאורה, יש כאן פרדוקס של מי קדם למי -  ג׳יימס קול לג׳פרי גוינס או להפך. אם ג׳פרי כביכול לא היה הוגה את הרעיון למחות את המין האנושי, קול לא היה נשלח לעבר כדי לפגוש אותו, מצד שני, אם קול לא היה נשלח לעבר וכביכול ״נוטע״ את הרעיון במוחו של ג׳פרי, דבר לא היה קורה. 

 

אבל הנחת היסוד מתבררת כנכונה. הפלאשבק של ג׳יימס לאורך כל הסרט הוא פלאשבק שמטרתו לספר שהכל כבר נקבע. אין אפשרות לשנות דבר. ג׳יימס עצמו מבין זאת כשהוא וקתרין יושבים באולם הקולנוע וצופים ב״ורטיגו״, תוך כדי שהם משנים את מראם החיצוני בניסיון לברוח מהשוטרים. אז, אומר ג׳יימס לקתרין, שהסרט לא משתנה. ״ורטיגו״ של היצ׳קוק נשאר אותו הדבר, הוא נצחי, לפחות בעולם הקולנוע. מה כן משתנה? הצופה. הוא עצמו משתנה כל הזמן ובכל פעם מבחין בדברים אחרים. ג׳יימס, בכל אחת מגיחותיו לעבר, עובר תהליכים שונים, מתאהב בריילי ובעיקר מתפתה לעולם שלפני המגיפה. קתרין אומרת לג׳יימס, אם לא נוכל לשנות שום דבר, כי זה כבר קרה, נוכל לפחות להריח את הפרחים. כלומר, תפיסת המסע בזמן מוצגת, יש ניסיון לערערה בכך שכל העלילה היא משהו שנבנה בידי מישהו שהגיע מהעתיד, ולאחר מכן הדמויות שבות ומאשרות את המציאות.

 

שינוי הזהות, עם ורטיגו ברקע (ולאחר מכן ״הציפורים״ - הם יושבים באולם קולנוע המציג מרתון של סרטי היצ׳קוק) הוא עוד חלק מהתגשמות הפלאשבק/חיזיון של קול. הפלאשבק מתברר כאמין, אבל גם הוא מתעתע - הג׳ינג׳י הופך בתחילת הסרט לג׳פרי. בסוף הסרט יש שוב ניסיון - כושל - לשנות את העבר. ג׳יימס פוגש בשדה התעופה את חוזה, שנותן לו אקדח ופקודות - להרוג את הג׳ינג׳י שנמצא בדרכו להפיץ את הנגיף בכל העולם. ג׳יימס מוצא את מותו בנסותו לעשות כך. גם אחרי מותו של ג׳יימס לא ברור לחלוטין מה נסגר בסוף עם המגיפה.

 

בעודו עולה למטוס, הג׳ינג׳י מגלה שהוא יושב ליד סוכנת ביטוח בשם ג׳ונס. אלא שג׳ונס היא המדענית מן העתיד. לא ברור האם היא נשלחה לעבר - ובכך מסתבר שהמדענים יודעים סוף סוף מי הפיץ את הנגיף - מה שיכול להיות הגיוני אם חוזה חזר כדי לספר להם בדיוק מה התגלה בשדה התעופה - או שמדובר במקריות חולפת.
רוב הסיכויים שזה לא מקרי. המדענית לא נראית צעירה יותר בשלושים שנה - ההפרש בין הזמנים, והיא מציגה את עצמה כמישהי שבאה מתחום הביטוח - למרות שידוע שהיא מתחום המדע. כמו כן, היא אומרת אמירה כאילו רנדומלית לג׳ינג׳י על השמדת המין האנושי (וההוא נראה כאילו הוא חווה אושר עילאי). ברור שזו לא יד המקרה (לפחות בצפייה שניה ושלישית).

 

ובכל זאת הגרעין הקשה של תפיסת הזמן הוא, שאי אפשר לשנות את העבר. לא באמת. הסיום, עם עיניו של קול הילד וסאונד של מטוס ממריא (מאחד עד עשר, כמה זה מזכיר את סצנת הסיום של צ׳רלי וחצי?) אף הוא מרמז זאת - המגיפה יצאה לדרכה.


סוכנת הביטוח ג׳ונס בעולם העתיד (מקור התמונה כאן)


בשביל הכיף - מה בין ג'פרי גוינס וטיילר דרדן (חוץ מבראד פיט)?


12 קופים יצא ארבע שנים לפני מועדון קרב, סרט חשוב מאין כמוהו לאנושות, לגלקסיה ולמדע. בשני הסרטים מופיע בראד פיט בתפקיד ראשי יותר ופחות (ב- 12 קופים הוא דמות משנה, במועדון קרב דמות ראשית לצד אדוארד נורטון). 

 

ההדהודים בין שתי הדמויות שמגלם פיט הם מובהקים מכדי להתעלם מהם, ואפילו אם זה לא אומר שום דבר, הנה כמה נקודות דמיון יפות בין ג׳פרי לטיילר:

 

אנטי קפיטליזם - גם ג׳פרי וגם טיילר יוצרים נגד תרבות הצריכה שמדכאת את היצרים הטבעיים, הראשוניים של האדם. ג׳פרי אומר לקול בבית החולים - ״מה תפקידנו? לצרוך. תקנה הרבה דברים - אתה אזרח טוב. ואם לא תקנה - מה אתה אז? חולה נפש״. טיילר אומר למספר במועדון קרב ״מה אנחנו? צרכנים. תוצר לוואי של אובססיית לייף סטייל״. 

 

הזקן בעמדת הכוח, מסקינג טייפ על הפה וחבורת מהפכנים - הדימיון בין הסצנה בה ג׳פרי וחבריו חוטפים את אביו הוירולוג דומה באופן די הזוי - זה לא יכול להיות מקרי - לסצנה ב״מועדון קרב״ בה חוטפים חברי מועדון קרב וטיילר בראשם את מפרד המשטרה ומאיימים עליו שיחתכו לו את הביצים בשירותים. אם אצל ג׳פרי זה נראה גולמי, לא אפוי, ומדובר באביו, אצל טיילר מדובר במפקד המשטרה שלפני רגע הכריז מלחמה על הוונדליסטים ממועדוני האגרוף המחתרתיים. 

 

חוקן - ג׳פרי מכריז ״חוקנים לכולם!״ כשהוא משתגע באמצע הלילה בבית החולים. המספר במועדון קרב מכנה את ה״לאטה״ של סטארבאקס grande latte enema (ברפרנס לאיזו דיאטת סלבס שהייתה פופולארית בשנות ה-90). 

 

קופים וגילוחים - הזכרתי כבר שג׳פרי מחבב קופים. הוא מכנה את ארגון הגרילה שלו ״צבא 12 הקופים״. במועדון קרב מכנה טיילר את חברי פרויקט מייהאם ״space monkeys״ ובאחת מפעולות הגרילה שלהם הם מגלחים קופים. יש גם סצנה זכורה שבה אחד מחברי מועדון קרב מגלח את ראשו וטיילר מכנה אותו space monkey ! ג׳פרי אומר לאחד מחבריו לפני שהם יוצאים לפעולת גן החיות שהוא יגלח, יחטא וישמיד אותו אם יכשל במשימתו. 

 

מוקדי כוח צרכניים - ג׳פרי וצבא 12 הקופים רוצים ללכוד בנקאים ועורכי דין. טיילר רוצה, ומבצע, פגיעה במסדי הנתונים של חברות האשראי הגדולות.

 

שניהם נואמים מוכשרים. FIN


טיילר מול ג׳פרי. fuck Marthe Stewart



עוד דברים מעניינים על 12 קופים


רוחות הרפאים של 12 קופים (סריטה)
20 שנה ל- 12 קופים (Seret)

Terry Gilliam’s ’12 Monkeys’ is More Relevant Than Ever (באתר GoombaStomp)

The coronavirus edition: 10 films to shelter with (באתר cambridgeday)
12 Monkeys Is the Apocalypse Movie We Need Right Now (באתר Vulture)


בלוג חדש!


שאף אחד לא יודע במה הוא עוסק! אפילו לא אני! והוא שלי!

מוזמנים לבקר. נחמד שם.


אפילו לחתולים יש גבולות





4 תגובות:

  1. איזה כיף שחזרת לכתוב. עוד לא קראתי את הכל ואני מחכה לערב שיהיה לי זמן לשבת בשקט ולקרוא.

    השבמחק
  2. אני נשוי שבע שנים בלי ילד, אז בעלי מתחיל להתנהג בצורה מוזרה, חוזר הביתה בזמן האחרון וכבר לא מבלה איתי, והוא התגרש ממני. אז נעשיתי מאוד עצובה ואבדה בחיים כי הרופא אמר לי שאין דרך להיכנס להריון, זה באמת יאמל את חיי. עד שנתקלתי בחבר שסיפר לי על DR ALABA מהאינטרנט, איך הוא עזר לנשים רבות עם בעיות דומות שאני עוברת, אז יצרתי איתו קשר בכתובת: dralaba3000@gmail.com והסברתי לו. הוא אמר לי את כל מה שאני צריך לתת לפני שהוא יכול לוותר על הכישוף להחזיר את בעלי, מה שעשיתי, והוא שלח תפילה עוצמתית שהייתי צריך לומר באמצע הלילה בזמן שהוא מטיל את כישוף האהבה. זה היה נס 48 שעות אחר כך בעלי היחיד חזר אלי והתנצל על כל מה שעשה ואמר לי שהוא מוכן לגמרי לתמוך בי בכל דבר שארצה. התקשרתי במהירות ל- ALABA וסיפרתי לו מה קורה באותו הרגע, והוא גם הכין ושלח לי תרופה שאמרה שהיא תרפא כל מחלה או זיהום לא רצויות שמונעות ממני להרות ואז הורה לי על כך. איך להשתמש בזה לפני שפוגשים את בעלי. זה אחרי השימוש בעשב ובשורש הילידים הזה, כעבור כמה שבועות התחלתי להרגיש סימני הריון בכל מקום, אני ממש בהריון, פשוט ילדתי ​​ילד ב -1 לחודש זה. אני מבטיח להודיע ​​לכל העולם על ד"ר אלאבא כדי לשמור על היחסים שלי כמו גם לתת לי ילדים. אני יכול לקרוא בגאווה שלי היום. לכל אישה שמוצאת זאת בלתי אפשרית, הנה ההזדמנות שלך לחייך ולהביא אושר למשפחתך, אנא צרו קשר עם ד"ר אלבא דוא"ל: dralaba3000@gmail.com או צרו קשר עם מספר הוואטסאפ שלו: +2349071995123, הוא אלוהים שנשלח להחזיר מאהבים אבודים ולהביא לך אושר.

    השבמחק
  3. מי שקורא את העדות הזו היום צריך לחגוג איתי ועם משפחתי כי הכל התחיל כבדיחה עבור כמה אנשים ואחרים אמרו שזה בלתי אפשרי שאני נשואה כבר שש שנים עם אף ילד לא הרופא אמר שיש לי ספירת זרע נמוכה כל כך אשתי מבקשת להתגרש, היא הייתה חולה ונמאס לי להיות איתי ניסיתי כמיטב יכולתי אבל שום דבר לא חשבתי שלא אראה אותה שוב עד שאפגוש חבר ותיק שלי שסיפר לי על קוסם בשם ד"ר. איגבינוביה, היא נתנה לי את המייל שלו. כתובת דואר ומספר נייד. יצרתי איתו קשר והוא הבטיח לי שאשתי תחזור אלי תוך שלושה ימים אם רק אני מוכן לשלם את המסים שאני משתף איתו פעולה ליום אחד בלבד והוא הכין לי כישוף אהבה ותרופה והאחרון הוא אמר לי את זה אשתי תחזור. מאוד בבוקר, אשתי באה בוכה וביקשה סליחה ואמרה שזו עבודת השדים, אז אני עדיין נדהם מהנס הזה, לא יכולתי לדמיין את זה, אבל ברגע שסיימתי לכתוב, כעבור חודשיים שלי אישה נכנסה להריון זה היה כמו נס אז אל תמשיכי להתבייש שהוא עשה את זה בשבילי ואני מאמין שהוא יכול לעשות את זה בשבילך. אם אתה זקוק לעזרתו, תוכל ליצור קשר עם המייל שלו: doctorigbinovia93@gmail.com או ווטסאפ אותו עכשיו +12162022709 Dr.Igbinovia הוא מטפל גם ב: פוריות, HIV / איידס, סרטן, הפטיטיס B, אם אתה רוצה להיכנס להריון?

    השבמחק